יום שני, 13 בדצמבר 2010

אנה פרנק לילדים


מאוד קשה לספר על השואה לילדים. נעשו שם מעשים לא נתפסים. מבוגרים לא מצליחים לעכל ולתפוס את מה שנעשה, אז קל וחומר ילדים.
גם המספרים הם קשים. כאשר מדובר על מימדים של הרג, המוח לא תופס את ההבדל בין מאה הרוגים לבין שישה מיליונים. זה גדול מדי בשביל להבין.
אם לוקחים סיפור אחד, שומעים על אדם אחד או משפחה אחת, לומדים להכיר אותם ואת חייהם גם לפני הסוף המר, זה מקרב יותר את האסון אל הבנתנו.
זאת הסיבה שאנה פרנק הפכה לסמל, ושיומנה תורגם לשישים שפות והוא אחד הספרים הנקראים ביותר בעולם. מיליון איש מבקרים מדי שנה בעליית הגג שבה הסתתרה אנה באמסטרדם.
מה הקסם של אנה פרנק?
יש פה הרבה דברים ביחד. נערה מתבגרת שכותבת על חיים "נורמליים" ועל חלומות "נורמליים" בלב מציאות שאינה נורמלית. כתיבה רהוטה ויפה, ואפילו פיוטית. הרבה מתח, של הסתתרות, וניסיון להנצל. ויש סוף עצוב, עצוב מאוד. למדנו להכיר את אנה, לשמוח איתה ולהתרגז איתה ולחלום איתה ולאהוב איתה - והנה היא מתה.
אנה הפכה למשל שממחיש את גורלם העצוב של כמיליון וחצי ילדים אחרים. שלא כתבו יומן, שאם כתבו יומן - היומן לא שרד אחריהם.
אבל היומן של אנה פרנק, מתאיםן לנוער ולמבוגרים ואינו מדבר כל כך אל ילדים, למרות הסיפור המרגש שמאחוריו. באה ג`וזפין פול וסיפרה את סיפורה של אנה - החל מילדותה בגרמניה, דרך הבריחה להולנד, ואחר כך המסתור בעליית הגג, ועד למותה, שוב בגרמניה. הסיפור כתוב בשפה צלולה וזורמת, ומתורגם (בידי רמונה דינור) במלים ברורות ומנוקדות. יש בספר ציורים מרהיבי עין של אנג`לה בארט. הציורים נעשו על פי תצלומיהם של גיבורי הסיפור: אנה, אחותה מרגוט, אביהם אוטו פרנק, והמזכירה שסייעה בהסתרתם - מיפ חיס. האנשים מצויירים מלאים בהבעות המעידות על רגשותיהם. הסביבה שבה הם מצויירים נראית ריאליסטית להבהיל, ועם זאת, הזוועות האמיתיות נמצאות מחוץ למסגרת הספר.
מומלץ בחום.
אנה פרנק
כתבה: ג`וזפין פול
ציירה: אנג`לה בארט
עברית: רימונה די-נור
כתר הוצאה לאור, 2005
מיועד ל: ילדי ב` - ו`.

אין תגובות:

פרסום תגובה