יום שני, 31 בינואר 2011

מה עושה אמא שלא רוצה לצעוק?

רחלי רוזן היא ילדה שמעצבנת "בלי כוונה". כל פעם היא עושה משהו שמרגיז את אמא שלה, ואחר כך מצטערת ומבקשת סליחה. אמא של רחלי למדה בכל הקורסים וקראה את כל הספרים הנכונים והיא כבר יודעת שאסור להורה לפרוק את זעמו על ילדו חסר הישע, ואסור לצעוק על רחלי גם אם היא נורא מעצבנת.

אבל - בסוף, בסוף, מה לעשות, גם אמא של רחלי בן-אדם ויש איזה גבול שכשעוברים אותו היא חייבת לצעוק. והסוף? כמו תמיד, הסוף טוב.

ספר חמוד, שמתייחס בהבנה לא רק לקשיים של הילד, אלא גם לקשיים של ההורה שצריך לטפל בו לפי כל כללי החינוך המודרני, ללא אלימות פיזית ומילולית.

הספר מלווה בציורים המדהימים של מרלה פרייזי (שאיירה גם את הספר "שבעה אכלנים משונים"). האיורים חשובים במיוחד כי הם מבהירים במה הכוונה במילים תמימות כמו "שפכה ריבה על הבגדים שלה" או "משכה את המפה". רואים שהיא מכירה בתים עם ילדים פעילים ונמרצים, או כמו שמסופר על כריכת הספר:" נסתה לא לכעוס כאשר בנה הצעיר קשקש בטוש שחור על אחד האיורים שלה, כאשר בנה האמצעי החליט לגזור את השטיח וכאשר בנה הבכור זרק אבן ענקית על המכונית החדשה שלה"

ולסיום הערה קטנה שלי הפריעה. הספר נכתב באוסטרליה, ואילו רחלי רוזן הוא בפירוש לא שם אוסטרלי. ייתכן שלילדים קטנים עדיף שם מוכר, אבל לי זה קצת הפריע.



"רחלי, את עוד תוציאי אותי מדעתי!"
כתבה: מם פוקס
נוסח עברי:  אירית ארב
איירה: מרלה פרייזי

הד ארצי, שבא, 2001

מתאים ל: ילדי הגן ובמיוחד להוריהם

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה